נכתב על ידי דודי ביטון בעל הבלוג Lucky Town
שיר על מצב שבו האפשרויות הולכות ואוזלות
כך הקדים ברוס לפני השיר אטלנטיק סיטי בכמה מהופעותיו.
וכשזה קורה, אנשים עלולים לפנות למעשי יאוש ,לפשע ,לרדת לתחתית הבור.
ברוס מציג בשיר את כל אלו אבל משאיר פתח לתקווה, לעתיד שיקום לתחיה מתהום הנשיה.
בשנת 1978, נבנה הקזינו החוקי הראשון באלנטיק סיטי.
מושל ניו ג׳רזי , ברנדן ברייאן(כן , על שמו נקרא במשך תקופה ארוכה ,היכל הספורט/הופעות במידולנדס) נשא נאום על הטיילת ובו הזהיר את ראשי הפשע המאורגן , לשמור את הידיים המטונפות שלהם ,הרחק מאטלנטיק סיטי.
שני גברים ,ניקודמו(ליטל ניקי) סקארפו, ראש משפחת הפשע של פילדלפיה באותו זמן, ואחיינו אשר שימש גם כסגנו, פיליפ(קרייזי פיל)לאונטו, צפו בנאום בשידור חי כשניקי אמר לאחיינו: הוא לא יודע שאנחנו כבר שם?
במרץ 1980 , הבוס של משפחת הפשע בפילדלפיה ,אנג׳לו (דה ג׳נטל דון) ברונו,
נרצח ביריה בעורף בעת ששהה במכוניתו מול חזית ביתו.
החשד נפל על אנטוניו (ג׳וני בננה) קפוניגרו שהיה הקונסליירי של ברונו.
כמה שבועות מאוחר יותר, התגלתה גופתו של קפוניגרו בתוך תא מטען כשבפיה ובאחוריה תחובים שטרות של דולרים.
לאחר חיסולו של קפוניגרו,
פיליפ(The chicken man) טסטה הבוס שניהל מזה כשנה את משפחת הפשע בפילדלפיה, חוסל מפצצה בביתו.
