נכתב על ידי דודי ביטון בעל הבלוג Lucky Town
Born to Run
האלבום הכי חשוב של ברוס ספרינגסטין והאי סטריט בנד. האלבום שגילה אותו לעולם.
כתבנו(לפחות אני...) בעבר על תהליך הפקת האלבום.
הנה עוד זוית.
טכנאי ההקלטות של האלבום ,ג׳ימי איובין,
כתב כמה מילים בספרה של הצלמת ברברה פייל, שליוותה את ברוס והלהקה ב 1975 במהלך הקלטת האלבום ובטור שהגיע אחריו.
הנה הדברים שהוא סיפר:
ב"נולד לרוץ" , הרעיון כולו עמד למבחן.
יצרנו את הכל מהתחתית.
שני האלבומים הראשונים שלו היו רק שירים עם קצת גיטרה חשמלית.
"נולד לרוץ" היה : לא, נמאס לי מזה.
אין יותר פשרות.
החלק של הגיטרה ב Thunder Road לקח 13 שעות עבודה באולפן. נרדמתי על הקונסולה באמצע. כל מה שהוא אמר במהלך 13 השעות הללו היה " עוד פעם", "עוד פעם", "עוד פעם".
כשהעבודה על האלבום הסתיימה , לקחתי את הרכבת לבולטימור, להשמיע לו אותו.
האזנו במערכת סטריאו שהוא בדיוק קנה, עם 2 רמקולים ופטיפון.
כשסיימנו להאזין, הוא קם, הוריד את התקליט מהפטיפון וזרק אותו לבריכת המלון.
זה הרס אותי.
לא ידעתי מה לעשות.
ברוס אמר : אני אעשה את כל האלבום Live.
לא יכולתי להתמודד עם זה.
נסעתי חזרה לניו יורק ברכבת.
לקחתי לפחות איזה 10 כדורי ואליום בדרך הביתה.
אבל ג׳ון לנדאו דיבר איתו.
זה היה לבסוף האלבום.
לנדאו התקשר אלי ואמר לי : הכל בסדר.
https://www.youtube.com/watch?v=Kb8VDw1TozA
