ב 1958 ג'ורג' לסלס, הרוזן השביעי מהארווד (תואר כבוד בממלכה המאוחדת של אנגליה), מונה למנהל האמנותי של פסטיבל המוסיקה של לידס. אחיו ג'רלד, שהיה מבקר מוסיקה, הציע שהוא יביא לפסטיבל את דיוק אלינגטון. ג'ורג' היה מעריץ לא קטן של דיוק, ושמח על ההצעה. הוא עוד יותר שמח שדיוק אידר את הגעת התזמורת שלו לפסטיבל המוסיקה.
דיוק ניגן שני סטים בפסטיבל ב 18 לאוקטובר 1958.
הרוזן ארגן ערב גאלה בלילה באותו תאריך. הגיעו בין היתר גם המלכה אליזבת וגם דיוק. השניים נפגשו לשיחה לא קצרה במיוחד. המלכה אמרה לו שלא ראתה אותו מופיע, אבל הודיעה לו שבנה הנסיך פיליפ היה ונהנה מאד מההופעה. תוך כדי שיחה דיוק סיפר למלכה שהביקור הקודם שלו באנגליה היה ב 1933, עוד לפני שנולדה, והזדמן לו אפילו לנגן בפסנתר יחד עם דודה, הנסיך ג'ורג' הדוכס מקנט. היא מצידה סיפרה לו על הסתבר לדיוק שלאבא של המלכה, המלך ג'ורג' השישי, שהיה לו אוסף תקליטים לא קטן של דיוק.
דיוק התרשם מאד מאישיותה של המלכה, ואפילו אמר לה שהיא משרה עליו מוזה שהוא מניח שתמצא לה תרגום ליצירה מוסיקלית כזו או אחרת
לא עבר זמן רב וזה קרה.
עכשיו תחשבו על זה: בן אדם נורמלי התרשם, היה קונה בונבוניירה. קונה לה יין טוב.
דיוק כותב לה סוויטה. ולא סתם סוויטה - יצירה יפהפיה, באמת מיוחדת מאד מאד.
ולא רק זה: הוא מקליט אותה בחייו פעם אחת, מדפיס אותה פעם אחת ושולח לה. רק לה. לא בהפצה מסחרית.
שנתיים אחרי מותו, ב 1976, חברת התקליטים שלו משחררת אלבום עם שלוש סוויטות שלו, ביניהן גם סוויטת המלכה.
ב 2012 מבוצעת היצירה בפעם השנייה בסך הכל, שוב באנגליה, הפעם במסגרת החגיגות לציון 60 שנות מלכות של אליזבת.
הנה אחד הקטעים מתוכה - Le Sucrier Velours, שמשמעו קטיפת סוכר - אחד הקטעים המקסימים שדיוק כתב.
https://www.youtube.com/watch?v=bkFHXvubO8Y&ab_channel=DukeEllington-Topic
