מהדורה חדשה מצטרפת למשפחה.
אני קורא לה מהדורת הסולו.מהדורה שעוסקת כולה ב Core של הג'אז, הלא הוא האילתור.
כמה דברים מייחדים את הג'אז מסגנונות מוסיקה אחרים – הקצב, תחושת הסווינג, צורת הביטוי היחודית לה. אבל בלב של המוסיקה הזו עומד האילתור. אמנות האילתור פותחה במשך שנים רבות, ופשטה ולבשה צורה פעמים רבות. והרבה פנים יש לה, לאמנות הזאת. לפעמים היא כל כולה מתמקדת במאלתר אחד, לפעמים היא קבוצתית, לפעמים היא לירית, ולפעמים פרועה.
האילתור עומד על שתי רגליים, שלכאורה כל אחת מושכת לכיוון מנוגד, אבל זה בדיוק מה שגורם לו לעבוד, כשהוא עובד טוב. מצד אחד שליטה מוחלטת בכלי הנגינה ובחומר המוסיקלי – וזה מצריך הרבה ידע, שנים של אימונים, וגם לא מעט הבנה של האינטלקט שעומד מאחורי התיאוריה המוסיקלית. ומצד שני שחרור וחופש יצירתי. מאלתר טוב הוא מאלתר שגם מכיר היטב את הכלי ואת החומר המוסיקלי, אבל גם יודע בזמן היצירה להשתחרר מכבלי האינטלקט ולתת למוסיקה לזרום מתוכו בצורה טבעית ללא מעורבות ישירה של השכל.
במהדורה הזאת נעמיד במרכז את הסולו, שבסופו של דבר הוא התרגום הפרטי של האילתור ביצירה הג'אזית. הסולו של האמנים המופלאים האלה, שיוצאים באומץ ושמים את כל הפסרסטיז'ה המקצועית שלהם למבחן כל פעם מחדש, מושכים אליהם ללא מורא את הפוקוס של המאזין.
ולא סתם סולואים. כל סולו נבחר בקפידה למהדורה הזאת. כל אחד מהם יוצא דופן, מרגש ומרטיט. כל אחד בדרכו.אמר על זה פעם ג'וזף ג'רמן, אחד מאמני הג'אז החופשי הגדולים אי פעם (בתרגום חופשי):"מדובר כאן על, האם יהיה לי אומץ לצאת החוצה ולעמוד שם חשוף? מדובר כאן על... האם אוכל להיות יצירתי?"
בתכנית הראשונה אנסה לפרק את המושג הזה סולו, ולתת בו סימנים. נדון בנושאים כגון מתח והרפייה, פיתוח מוטיבים, דינמיקה, Storytelling ועוד ועוד.
לא למוסיקאים – למאזינים
וכיאה לתכנית כזו, גם המנה הראשונה (הרוקית) תהיה כולה בנוייה מסולנים נפלאים, כולם גיבורי גיטרה.
לסיום כרגיל נרפה את האוזן עם כמה בלדות יפהפיות.
יהיו איתנו, בין היתר:
Stevie Ray Vaughan, Buckethead, Camel , S. G. Goodman,
Matthew rowan, Bruce Springsteen
David murray, Marilyn Crispell, Bill Evans, Dino saluzzi
וגם: כוורת
